כשאנחנו שומעים את המילה בגידה, האינסטינקט הראשוני הוא לחשוב על סוף. סוף האמון, סוף הקשר, סוף הסיפור. אבל בעיניים טיפוליות  בגידה היא לא בהכרח הסוף. היא סימפטום, היא תמרור אזהרה, קריאת השכמה כואבת שמספרת על משהו עמוק יותר שהפסיק לנשום הרבה לפני שנחשפה. רוב הבגידות לא נולדות מתוך תשוקה רגעית או רצון לפגוע. הן נולדות בשקט, מריחוק, מתקשורת שבורה, משגרה ששחקה את הקרבה. לפני שמישהו בוגד, הוא כבר מרגיש בודד. לפני שמישהי מחפשת תשומת לב מבחוץ, היא כבר הפסיקה להרגיש נראית מבפנים. למה ז